דיסנומיה (ירח)
צילום של אריס ודיסנומיה. אריס הוא העיגול הגדול הבוהק ודיסנומיה הוא הנקודה הקטנה האדומה שלידו | |
כוכב האם | |
---|---|
כוכב אם | השמש |
מידע כללי | |
סוג | ירח |
ירח של | אריס |
תאריך גילוי | 10 בספטמבר 2005 |
מגלה | מייקל בראון, מרקוס ואן דם, א. בוצ'ז, ד. לה-מינו, ר. קמפל, ג'י. צ'ין, א. קונארד, ס. הארטמן, אי. ג'והנסון, ר. לאפון, דייוויד רבינוביץ, פ. סטומסקי, ד. סאמרס, צ'אד טרוחיו[1] |
על שם | דיסנומיה |
מאפיינים מסלוליים | |
ציר חצי-ראשי | ±140 37,350 ק"מ |
אקסצנטריות | <0.013 |
זמן הקפה | 15.774 ימים |
מהירות מסלולית | |
‑ ממוצעת | 0.172 ק"מ/שנייה |
נטיית מסלול | 142±3° |
מאפיינים פיזיים | |
רדיוס קו משווה | 257±110.5 קילומטר |
ממדים | 684±50 ק"מ |
אלבדו | 0.192±0.03 |
בהירות נראית | 23.1~ |
בהירות מוחלטת | 5.6 |
מאפייני אטמוספירה | |
לחץ אטמוספירי | 0 פסקל |
דיסנומיה הוא הירח של כוכב הלכת הננסי, הטרנס-נפטוני, אריס. הוא התגלה בשנת 2005 על ידי מייקל בראון, ומגלי כוכב הלכת הננסי אריס. השם החלופי של דיסנומיה הוא "1 (S/2005 (2003 UB313"[1]. בהתחלה כונה "גבריאל" עד שקיבל את השם "דיסנומיה", על שם דיסנומיה, אלת חוסר הנאמנות, בתה של אריס במיתולוגיה היוונית.
גילוי
[עריכת קוד מקור | עריכה]דיסנומיה התגלה על ידי מייקל בראון, עם צוות ההנדסה האופטית של מצפה הכוכבים קק ומגלי אריס בזמן שעשו תצפית על הפלוטואידים באזור חגורת קויפר (פלוטו, האומיה, מאקה-מאקה) ובדיסק המפוזר (אריס)[1]. התמונות של התצפיות שצולמו ב-10 בספטמבר חשפו שיש עצם סביב אריס. העצם הוגדר כירח סביב כוכב הלכת הננסי, וכונה בשמו הזמני גבריאל, על שם ידידתה של זינה (שכך כונה אריס בתקופה זו), בסדרה "זינה הנסיכה הלוחמת".
מאפיינים
[עריכת קוד מקור | עריכה]קוטרו של דיסנומיה מוערך בכ-650 עד 700 ק"מ. הוא כנראה קטן מדי כדי להיות בצורה כמעט-כדורית. גילויו של דיסנומיה עזר לחשב את המסה של אריס (פי 1.27 משל פלוטו). רדיוס מסלולו של דיסנומיה סביב אריס הוא ±140 37,350 ק"מ. הוא מקיף את אריס כל 15.774±0.002 ימי ארץ[2].
היווצרות
[עריכת קוד מקור | עריכה]סביר להניח, שהיווצרותו של דיסנומיה היה בדיוק כמו היווצרותו של הירח שלנו. הירח שלנו התנגש בכדור הארץ, וסביר להניח שאריס התנגש באחד ממיליוני הגופים בדסקה הפלנטרית שבו אריס נמצא, והחומר שהועף התגבש ויצר את דיסנומיה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 M. E. Brown, M. A. van Dam, A. H. Bouchez, D. Le Mignant, R. D. Campbell, J. C. Y. Chin, A. Conrad, S. K. Hartman, E. M. Johansson, R. E. Lafon, D. L. Rabinowitz, P. J. Stomski, Jr., D. M. Summers, C. A. Trujillo, and P. L. Wizinowich (2006). "Satellites of the Largest Kuiper Belt Objects" (PDF). Astrophysical Journal Letters. 639 (1): L43. arXiv:astro-ph/0510029. Bibcode:2006ApJ...639L..43B. doi:10.1086/501524. נבדק ב-2011-10-19.
{{cite journal}}
: תחזוקה - ציטוט: שימוש בפרמטר authors (link) - ^ מייקל בראון, אמילי שאלר, The Mass of Dwarf Planet Eris, מגזיןscience כרך 316, גיליון 5831, עמ' 1585, DOI:10.1126/science.1139415
מערכת השמש | |
---|---|
| |
ראו גם: פורטל מדעי החלל |